מתחילת התהליך התחושה היא שלהיכנס היום לתאילנד זה סיוט, מפחידים אותך שיש מלא טופסולוגיה ותהליכים, אני החלטתי להתייחס לזה כעוד משימה כמו לדווח למס הכנסה או לצאת לשבתון ומה התברר? שני האחרונים מסובכים פי אלף. בסופו של דבר התהליך די פשוט ואפשרי מאוד לעשות אותו לבד. המסקנה המרכזית שלי ובלי לפגוע באף אחד – להתעלם מטיפים שרצים בקבוצת וואצאפ ולהיצמד לשני אתרים: אתר השגרירות של תאילנד והאתר הזה שמכיל את כל המידע ומאוד מעודכן, צריך לזכור שכל הזמן יש שינויים וגם טופס שמצורף שם שאמרו שצריך להביא לטיסה בסוף לא היה צריך.
חוץ מזה מוזמנים לכתוב לי כאן שאלות ואשיב ואז זה יוסיף לחכמת ההמונים..
התחלתי את התהליך חודש לפני הטיסה, הוצאת הויזה לקחה יום בשגרירות ויום למחרת באתי לאסוף את הדרכונים. את הCOE הוצאתי אחרי ולקח שלושה ימים בין טופס לטופס. סה"כ כמעט שבוע לאישור סופי אבל היה סופ"ש באמצע.
הזמנות ועניינים: אנחנו הזמנו את הטיסה דרך סוכן נסיעות נהדר ואת הביטוח דרך אור מהראל שהומלץ בהרבה קבוצות, לא עשינו יותר מדי סקר שוק כי אין לזה סוף.
סדר וארגון: אני עבדתי עם תיקייה מסודרת במחשב, פתחתי בתוכה תיקייה לכל אחד מאיתנו ובה שמתי את כל המסמכים. בסוף הדפסתי לכל אחד את כל החומרים, שמתי בניילונית ואת הכל בקלסר, סה"כ שני קלסרים כאלה.
מה יש בכל ניילונית:
נתב"ג: אנחנו הגענו ממש ממש מוקדם, שלוש וחצי שעות לפני, הפחידו אותנו שבלאגן.. בסוף יצא ההיפך ובגלל שהשדה יחסית ריק הגענו תוך 25 דק' לדיוטי פרי מהכניסה לשדה. זה אומר שלוש שעות לשרוף עם הילדים.. בדיעבד היה אפשר להגיע גם שעתיים לפני. אבל זה על אחריותכם…
הטיסה: טסנו עם אלעל, הם שיגעו אותנו בלי הפסקה בחודש האחרון וכל הזמן הזיזו את הכרטיסים, איחדו טיסות וכו' בסוף יצא ששמו אותנו בנפרד ובחלק אחורי של המטוס, החלטנו להפסיק להשתגע מזה ושידרגנו את הכרטיסים לתיירים + שכמו שאמר הסוכן שלנו, זאת עוד דרך של אלעל להחזיר לעצמם כסף על חשבון התייר, המושבים אכן היו עם קצת יותר מקום לרגליים ופחות צפוף אבל עדיין המטוס היה מלא לגמרי.
כל אחד מאיתנו ישב בשורה של 3 עם ילד אחד ולא ישבו לידנו אז היה נוח והילדים ישנו את רוב הטיסה..
טסנו בדרימליינר, יש שקעים, USB וספריית מולטימדיה סבבה, לא היה צריך את הטאבלט עם התכנים של הילדים שהבאנו מראש לטיסה.
טיפ קטן – רכשתי מראש לילדים אוזניות של ONANOFF אלו אוזניות שיש בהן הגבל עוצמה מובנית והן טובות מאוד. מצרף קישור.
רואים על אל על את המשבר הכלכלי, הוגשו שתי "ארוחות" ארוחת ערב היה סנדוויץ נקניק חם וארוחת בוקר לחמנייה קטנה וצלחת עם חביתה חמה. מעט ירקות, מאוד רחוק מהתפריטים שאפיינו את אלעל לפני הקורונה. הבאנו אוכל מהבית וזה היה מעולה.
כבודה: הגענו עם 4 מזוודות – 2 גדולות, אחת בינונית ואחת טרולי שעולה למטוס, בנוסף 3 תיקי גב ועגלת תאומים. למי שיש ילדים בגיל שלנו (4 ו2.5) מומלץ מאוד להתארגן על כזאת, הילדים יושבים, נחים, אפשר להעמיס עליה הכל. טנק. את העגלה מוסרים בכניסה למטוס.
בצ'ק אין איחדו לנו את המשקלים של המזוודות אבל הזהירו אותנו שבחזור לחלק את המשקל בדיוק ל23 ק"ג כי אם לא התאילנדים לא מאפשרים איחוד משקל.
רוצ לקבל עידכונים? להתייעץ או להבין איך עושים את זה? השאירו לי הודעה
האתר נבנה ע"י ניר בוסקו, כל הזכויות שמורות, אין לעשות שימוש בתמונות או בטקסט המופיע באתר ללא אישור המחבר.
האתר נבנה בעברית רב-מגדרית באדיבותה של מיכל שומר המהפכנית. לפרטים נוספים.
הי אני ניר בוסקו
קצת קשה להגדיר במילה אחת את מה שאני עושה. איש חינוך, מורה של מור, מעצב גרפי ומפתח אתרים, נגר חובב, הנדימן, מייקר. בעיקר נשוי למורן ואבא של גל ואור.
בתוך הבליל הזה אני בעיקר מנסה לעשות את מה שאני אוהב ולעבוד עם נשים טוב.
הקמתי את "הפרעת קשב" מתוך רצון להביא לידי ביטוי את כל עולמות העיסוק שלי, לפעמים הם משתלבים ולפעמים הם נפגשים, האהבה שלי לעשייה חינוכית לצד האהבה שלי לדברים יפים.