אחת השאלות שעולות הכי הרבה ביחס לשנה שלנו בתאילנד היא מה הדבר הכי טעים שאכלנו שם.

אז בין המסאמן, הראד נה, הפאד סיו וכמובן הרוטי על שלל צורותיו נחבא לו סלט.

בקופנגן יש שוק נודד נהדר, הוא יושב יומיים בשבוע (שני ורביעי) בחנייה של הסופרמרקט ביג סי, בימי שבת בערב הוא מורחב עם דוכנים נוספים ברחוב הסיני של טונגסלה ובימי ראשון הוא נודד למזח של צ'לוקלם. הליכה בשוק מציפה בריחות משכרים וטעמים מדהימים, אפשר למצוא שם כמעט הכל, חביתות שרימפסים ומולים, מוקפצי אורז ואטריות, בשרים ומאכלי ים על הגריל ושלל דברים בצבעים וצורות משונות. באמצע הדוכנים מסתתר הסלט הכי טעים שאכלתי בתאילנד. סלט אורז קראנצי.

מהרגע הראשון התמכרתי וזה הפך להיות הסלט הקבוע, אני חושב שזו הפשטות שבהכנה שלו. אחד הדברים שהכי אהבתי בשוק ובמיוחד בדוכן שלה הוא שאתה רואה מולך את כל התהליך, אין בו הפתעות או סודות מהכובע, הדבר היחיד שנותר לי לפצח בעצמי הוא האורז עצמו כי לא משנה כמה פעמים שאלתי אותה היא תמיד ענתה שזה פשוט אורז.

בחיפושים באינטרנט אחרי המתכון מצאתי המון גרסאות שלו אבל אף אחת מהן לא נראתה כמו מה שאני אכלתי, הן כולן כללו בשר חזיר טחון או שלל מרכיבים שבוודאות לא היו במנה שלה שהצהירה שהיא צמחונית.

לאחר הרבה ניסויים ביתיים אני חושב שפיצחתי את המתכון והוא מובא לפניכ׋, הוא קל כל כך להכנה, דורש קצת סבלנות בהמתנה למרכיבים להתקרר אבל בסוף הוא שווה את זה כל כך. אפשר לשחק עם המרכיבים, להוסיף דברים שאוהב׊׉ (עגבניות שרי קטנות (בלי הגרעינים והג'וס) גמבה קצוצה וכמובן שניתן לשלוט ברמת החריפות על פי היכולת שלכ׋.