6 תגובות

  1. כמו אז, כשפומבה היה צעיר,
    חזיר יבלות צעיר:
    הריח שהפיץ היה איום ונורא,
    כל חיות הסוואנה הסתלקו במהרה 😱
    אבל בסופו של דבר, הוא הבין:
    אקונה מטטה.
    זה משפט כה מדהים.
    לא טירוף חושים?

  2. היומן הזה מרתק מאין כמוהו, וגורם לי להיות איתך במסע הבלתי נשכח הזה.
    אוהב אותך!

    1. הפוסט- מזכיר וגורם לך לעצור ולבחון ניואנסים של תיסכול ,חרדה, אכזבה שהם יהיו כחולפים ותמיד יש את חצי כוס הסערה המלאה.
      תודה ניר

  3. פעם אמרה לי אישה חכמה : " למה את כל הזמן בעניין לטוס מכאן,הרי הבית שלך איתך,את כמו צב,", זה כל כך מדוייק,לא משנה אם אתה בחוף מהמם בתאילנד או בקומה השישית בכפר סבא,מי שאתה זה מי שאתה! והחיים הם כאלה,זאת המציאות ולא כמו שהמתיפיפיים הסידרתיים באינסטגרם טורחים להציג…
    אגב בעונה הגשומה כולם חולים.

  4. קודם כל מלך ששיתפת. דבר שני ברור לי שאתה מקבל מכל הערבוביה הזו, משהו שקשה לקבל בלי לצאת מאזור הנוחות. ואיך אמר אביתר בנאי 'להדליק את השמש בצחוק ובכי' . כיף לקרוא אותך

  5. כמה אתה אמיתי ואותנטי זה פשוט מעורר השראה!!! כיף לקרוא מישהו שכל כך מחובר לעצמו. מרגש!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.