כדי ליצור את הדוח המובא לפניכם בחרתי לשלב את שלושת המרכיבים שיובילו להקמת המגמות המקצועיות החדשות ברפורמת "החינוך היוצר". בחנתי את צרכי שוק העבודה הקיימים והעתידיים, את המגמות ההולכות ומשתנות בחינוך המקצועי ברחבי העולם ובחנתי האם בארץ קיימים גופים מפעילים רלוונטיים שיקימו את המגמות בדגש על כך שבמרכז ההצעה יושבים בתי הספר והמטרה היא ללכת בשילוב ידיים עם הצרכים העולים מהשטח.
לסיכום אציע את המגמות הנבחרות והגופים הרלוונטיים להקמתם עם לוחות זמנים לפתיחת המגמות הראשונות.
תהליך הסקירה הספרותית החל בלקבל תמונה רחבה ועמוקה על הצרכים הקיימים היום בשוק העבודה וניסיון לחזות את הצרכים העתידיים, היכן יחסרו עובדים מיומנים במקצועות העתיד, כלומר במקצועות שיש להם אופק התפתחותי משמעותי והשכר בהם גבוהה וניתן להתקדמות.
התהליך כלל קריאת חומרים אקדמיים ומחקריים בתחום, ניתוחים של מגמות בשוק העבודה המקומי והעולמי, נעזרתי בדוחות טורינו של הETF, דוחות למידה במקומות העבודה של לינקדין, דוח מבקר המדינה "היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה"
בנוסף קיימתי שיחות מדגמיות עם אנשי מקצוע מובילים בתחומי החקלאות (מפעל FRESCO בחצבה, ) הפודטק, עולם התכנון ובנייה (מהנדסי כבישים ומתכנני בנייה עתידנית), הנדסת מים (עמיעד מערכות מים) וטנולוגיות העתיד (אביגד אורון ממיקרוסופט, מיכאל מסקולמאסטר, אריק מומחה לאליטיקה,) כאשר בכל התחומים ניסינו לחלץ הן את המצב בשטח במקצועות כיום והן את הצרכים העתידיים של השוק, אילו הסמכות והתמחויות נדרשות כדי להביא את התלמידים והתלמידות לרמה מקצועית גבוהה ורלוונטית.
לסיכום עלו הנקודות הבאות:
לקבלת תמונה עולמית על התהליכים בחינוך המקצועי אספתי מאמרים ודוחות עדכניים על הכיוונים אליהם הולכת מערכת החינוך, במקביל ניהלתי מספר שיחות עם דמויות מובילות בארה"ב, סינגפור וגרמניה.
בשנת 2018 יצאה לדרך רפורמה בחינוך המקצועי בפינלנד שעיקרה מעבר ממערכת מסלילה למערכת בחירה בה התאגדו מערכות החינוך המקצועי לצעירים ומבוגרים למערכת אחת.
מערכת החינוך המקצועית תהיה מונעת מביקוש ומבוססת מיומנויות. לכל תלמיד תוצע האפשרות לעצב מסלול המתאים באופן אישי ולסיים עם הסמכה שלמה או מערך מיומנויות משלימות. החשיבה העיקרית היא סביב התלמיד והיכולות שלו.
סביבת הלמידה מתקדמת – יש תפקיד גדול יותר למידה דיגיטלית וגישות פדגוגיות חדשות – למשל סימולטורים מודרניים בבתי הספר ובמקומות העבודה.
הרפורמה חילקה את החינוך המקצועי ל10 תחומי חינוך שונים הכוליים שלושה סוגי הכשרות: תעודת מקצוע בסיסית, הכשרה מקצועית והכשרת מומחה. אלו התחומים:
סיכום
נראה כי המגמות העולמיות המרכזיות מתחלקות למקצועות העתיד – הייטק, סייבר, בינה מלאכותית, הנדסה ובנייה חכמה, אקולוגיה חמה לצד מקצועות מסורתיים נדרשים – חשמל במתח גבוהה, הנדסה ושרטוט, נגרות ותפעול מכונות מפעל. במקביל לכל אלו ניתן לראות תנועה מתפתחת של מגמות חברתיות – אזרחיות ממוקדת SEL.
בחירת המגמות שילבה בתוכה מספר פרמטרים: צרכי השוק הקיימים, ניסיון לחזות את הצרכים העתידיים ומגמות העולות מהשטח בבתי הספר הקיימים.
כל מגמה תכלול ענפי לימוד שונים ומגוונים היאפשרו צבירת תעודות הסמכה ותעודות מקצועיות בתחום ויציידו את התלמיד.ה במיומנויות הנדרשות להצלחה בתחום אותו בחרו.
ההצעה כפופה לשינויים העולים מהשטח וההתנסות המעשית בבתי הספר וביוזמות הצוותים החינוכיים, התלמידים והתלמידות.
מגמות הלימוד והתכנים:
הקמת המגמות תעשה ב3 פעימות כאשר מרכז המאמצים בשנה הקרובה תתרכז בשתי המגמות הראשונות (טכנולוגיות העתיד ויזמות מדעית) ושתי המגמות הנוספות יפותחו בהמשך והן נתונות לשינויים בהתאם להתפתחות הרפורמה בבתי הספר בשטח.
הי אני ניר בוסקו
קצת קשה להגדיר במילה אחת את מה שאני עושה. איש חינוך, מורה של מור, מעצב גרפי ומפתח אתרים, נגר חובב, הנדימן, מייקר. בעיקר נשוי למורן ואבא של גל ואור.
בתוך הבליל הזה אני בעיקר מנסה לעשות את מה שאני אוהב ולעבוד עם נשים טוב.
הקמתי את "הפרעת קשב" מתוך רצון להביא לידי ביטוי את כל עולמות העיסוק שלי, לפעמים הם משתלבים ולפעמים הם נפגשים, האהבה שלי לעשייה חינוכית לצד האהבה שלי לדברים יפים.
