נתב"ג: אנחנו הגענו ממש ממש מוקדם, שלוש וחצי שעות לפני, הפחידו אותנו שבלאגן.. בסוף יצא ההיפך ובגלל שהשדה יחסית ריק הגענו תוך 25 דק' לדיוטי פרי מהכניסה לשדה. זה אומר שלוש שעות לשרוף עם הילדים.. בדיעבד היה אפשר להגיע גם שעתיים לפני. אבל זה על אחריותכם… 

הטיסה: טסנו עם אלעל, הם שיגעו אותנו בלי הפסקה בחודש האחרון וכל הזמן הזיזו את הכרטיסים, איחדו טיסות וכו' בסוף יצא ששמו אותנו בנפרד ובחלק אחורי של המטוס, החלטנו להפסיק להשתגע מזה ושידרגנו את הכרטיסים לתיירים + שכמו שאמר הסוכן שלנו, זאת עוד דרך של אלעל להחזיר לעצמם כסף על חשבון התייר, המושבים אכן היו עם קצת יותר מקום לרגליים ופחות צפוף אבל עדיין המטוס היה מלא לגמרי. 

כל אחד מאיתנו ישב בשורה של 3 עם ילד אחד ולא ישבו לידנו אז היה נוח והילדים ישנו את רוב הטיסה.. 

טסנו בדרימליינר, יש שקעים, USB וספריית מולטימדיה סבבה, לא היה צריך את הטאבלט עם התכנים של הילדים שהבאנו מראש לטיסה.

טיפ קטן – רכשתי מראש לילדים אוזניות של ONANOFF אלו אוזניות שיש בהן הגבל עוצמה מובנית והן טובות מאוד. מצרף קישור.

רואים על אל על את המשבר הכלכלי, הוגשו שתי "ארוחות" ארוחת ערב היה סנדוויץ נקניק חם וארוחת בוקר לחמנייה קטנה וצלחת עם חביתה חמה. מעט ירקות, מאוד רחוק מהתפריטים שאפיינו את אלעל לפני הקורונה. הבאנו אוכל מהבית וזה היה מעולה. 

כבודה: הגענו עם 4 מזוודות – 2 גדולות, אחת בינונית ואחת טרולי שעולה למטוס, בנוסף 3 תיקי גב ועגלת תאומים. למי שיש ילדים בגיל שלנו (4 ו2.5) מומלץ מאוד להתארגן על כזאת, הילדים יושבים, נחים, אפשר להעמיס עליה הכל. טנק. את העגלה מוסרים בכניסה למטוס. 

בצ'ק אין איחדו לנו את המשקלים של המזוודות אבל הזהירו אותנו שבחזור לחלק את המשקל בדיוק ל23 ק"ג כי אם לא התאילנדים לא מאפשרים איחוד משקל.